יום רביעי, 6 בינואר 2016
יום ראשון, 3 בינואר 2016
יום שלישי, 29 בדצמבר 2015
הטוב הרע והמכוערת - מאת רועי אפריים
הטוב הרע והמכוערת - מאת רועי אפריים
רועי אפריים - פייסבוק
המלך ארתור הצעיר נקלע למארב שטמן לו שליט מדינה שכנה, ונשבה על ידו. השליט, שיכול היה להורגו, החליט לחוס על חייו אם ימצא תשובה לשאלה מסובכת מאוד בתוך שנה אחת.
רועי אפריים - פייסבוק
המלך ארתור הצעיר נקלע למארב שטמן לו שליט מדינה שכנה, ונשבה על ידו. השליט, שיכול היה להורגו, החליט לחוס על חייו אם ימצא תשובה לשאלה מסובכת מאוד בתוך שנה אחת.
השאלה: מה באמת נשים רוצות?
המלך ארתור לא ידע את התשובה אך החליט לעשות הכל על מנת למצוא אותה.
הוא חזר לממלכתו והחל לשאול את כולם: את הנסיכה, את הזונות, הכמרים, היועץ החכם, ואפילו את ליצן החצר .
הוא שאל כמעט את כולם אך איש לא נתן לו תשובה מספקת.
אנשים רבים יעצו לו, לשאול את המכשפה הזקנה כי יש לה את הפתרון, אך הוא ידע כי המחיר יהיה גבוה. השנה שהוקצבה לו הגיעה לסופה וביום האחרון לאותה שנה, וכשמיצה את כל האפשרויות שבידיו, פנה למכשפה הזקנה.
אנשים רבים יעצו לו, לשאול את המכשפה הזקנה כי יש לה את הפתרון, אך הוא ידע כי המחיר יהיה גבוה. השנה שהוקצבה לו הגיעה לסופה וביום האחרון לאותה שנה, וכשמיצה את כל האפשרויות שבידיו, פנה למכשפה הזקנה.

המלך סירב להשיא אותם ולגרום לחברו הטוב ביותר סבל שכזה.
משנודע לג'ון על המחיר, הוא ביקש והפציר במלך שיסכים להשיא אותם כי שום מחיר אינו גבוה מדי תמורת חייו של חברו הטוב. וכך הוכרז ברחבי הממלכה כי ג'ון והמכשפה יינשאו. המכשפה ענתה על שאלתו של ארתור:
הדבר שנשים רוצות באמת הוא שליטה מוחלטת על החיים שלהן!
ואכן, שליט המדינה השכנה קיבל את התשובה וחס על חייו של ארתור.
ג'ון והמכשפה התחתנו בחתונה מפוארת, ג'ון היה לבוש בהידור ואלגנטי כתמיד.
המכשפה נראתה מכוערת מתמיד, אכלה בידיים, שיחררה פלוצים בפומבי וגרמה לאורחים לעזוב בשאת נפש. ליל הכלולות הגיע וג'ון שהכין עצמו לראות את המכשפה המכוערת, נדהם לגלות במיטה יפהפייה מהממת, ללא ספק האישה הכי יפה שראה בימיו.
ג'ון האביר שאל אותה מה הקטע? והמכשפה ענתה לו שהיא החליטה להיות יפה כמו בנעוריה בחצי מהזמן, ומכוערת כרגיל בחצי השני. ואז אמרה לו: עלייך לבחור, מה תעדיף? שאהיה יפה בלילה ומכוערת ביום או להפך? ג'ון חשב לעצמו: שתהיה יפה ביום ואוכל להתרברב בפני חברי ומכוערת בלילה, או שתהיה מכוערת ביום ובלילה תספק את תשוקותיי?
ג'ון והמכשפה התחתנו בחתונה מפוארת, ג'ון היה לבוש בהידור ואלגנטי כתמיד.
המכשפה נראתה מכוערת מתמיד, אכלה בידיים, שיחררה פלוצים בפומבי וגרמה לאורחים לעזוב בשאת נפש. ליל הכלולות הגיע וג'ון שהכין עצמו לראות את המכשפה המכוערת, נדהם לגלות במיטה יפהפייה מהממת, ללא ספק האישה הכי יפה שראה בימיו.
ג'ון האביר שאל אותה מה הקטע? והמכשפה ענתה לו שהיא החליטה להיות יפה כמו בנעוריה בחצי מהזמן, ומכוערת כרגיל בחצי השני. ואז אמרה לו: עלייך לבחור, מה תעדיף? שאהיה יפה בלילה ומכוערת ביום או להפך? ג'ון חשב לעצמו: שתהיה יפה ביום ואוכל להתרברב בפני חברי ומכוערת בלילה, או שתהיה מכוערת ביום ובלילה תספק את תשוקותיי?
לפני שתקראו מה החליט ג'ון, תחשבו מה הייתם מחליטים אתם???
_______________________________
ג'ון האציל השיב למכשפה שהוא משאיר את זכות הבחירה בידיה.
כששמעה את דבריו, הכריזה כי תהיה יפה לתמיד משום שהוא נתן לה לבחור ולהיות בשליטה על חייה.
מהו מוסר ההשכל של הסיפור אתם שואלים?
מוסר ההשכל הוא, שזה לא חשוב אם האישה שלך היא יפה או מכוערת, חכמה או טיפשה, לפני כל זה היא עדיין מכשפה.
יום שבת, 19 בדצמבר 2015
Ronny Edry Pushpin - רוני אדרי פושפין - על השירות הצבאי והאכזבה מאלה שמנהלים את המדינה - פייסבוק
Ronny Edry Pushpin
במשך שנים ישנתי עם סכין מתחת לכרית. סכין קומנדו שדפקתי פעם באפסנאות מאיזה ג'ובניק שהיה ברור שהוא לא צריך. הסכין הזאת הלכה איתי לרמאללה, לשכם, לג'נין, לבית לחם, לסנואר, לבנתג'-בל, לסלאוקי... יום אחד הגעתי איתה כמעט עד לצור. יום אחד כמעט צנחתי איתה בעיראק.
כשהתגייסתי לצבא לא היה לי מושג מה זה, מה עושים שם. הייתי כולה שנה בארץ, בקושי דיברתי עברית. רציתי להיות טייס כמו כולם. בסוף הייתי צנחן. למה? לא יודע למה. רציתי אולי להוכיח לעצמי משהו, שאני יכול כמו כל הישראלים, שאני לא מוותר. לא וויתרתי – התנדבתי לכל חור, הייתי הראשון בכל משימה.
רעל קראו לזה. הייתי גאה שאני עושה משהו שמעט כל כך מוכנים לעשות.
במחזור שלי רק עוד בן אדם היה כמוני לוחם. כולם פרשו נפלו עפו ויתרו נעלמו
אני גם רציתי מלא פעמים לוותר, ללכת. בסוף נשארתי בעיקר בגלל החבר'ה. אחוות לוחמים. אף אחד לא יכול להבין את זה. יש משפטים אצל לוחמים: אחד מהם זה: זר לא יבין זאת.
אחד אחר: פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים.
השירות של לוחם הוא כזה: מסלול, קורס מכי"ם, קו, אימון, קו, אימון, קו...
בפועל, היום הראשון של השירות היה כבר קו...בהמשך הקו היה בלבנון האימונים היו שטחים.
אף ילד בן 18 לא מוכן לדבר הזה שקוראים לו צבא בקרבי....כמויות החרא שאתה נחשף אליהן כל כך בלתי אפשרית שאתה לא מצליח לעבד אותן. אז אתה מדחיק.
יום אחד ברמאללה ראיתי 2 פלסטינאים תולים אישה על רקע כבוד המשפחה. 2 גברים תלו את בת דודה שלהם כי היא סרבה להתחתן עם מישהו. ראיתי קצין שיריון בגודל של סוס עם קסדה פיצפונת על הראש מרים באוויר דרך הצוואר ילד פלסטינאי בן 6 כי הוא "רצה לוודא שהוא דובר אמת". היה את היום שיובל קיבל בלוק על הראש בקסבה של שכם, הוריד את האפוד והתחיל לרוץ לכיוון ההמון תוך כדי שהוא צועק "אני הולך לזיין אתכם" ואנחנו אחריו מנסים לתפוס אותו תוך כדי ירי כדורי גומי. מעצרים בלילות שבאים לבית, מעירים את כולם, מחפשים את עזיז, אבל הוא לא בבית... ילדים קטנים באמצע הסלון בוכים, נשים מחזיקות את הילדים, איש המום כי 3 בבוקר והוא לא ממש מבין מה החוקר של השב"כ רוצה...
ולחץ...מה אם פתאום האישה תזרוק רימון? מה אם לילד יש אקדח? אולי הדלת של השירותים ממולכדת? אולי האיש לא באמת כזה תמים ועוד שניייה הוא צועק אללה הוא אכבר ומתפוצץ עלינו. לחץ, מתח, פחד, כולם עם אצבע על ההדק. כל כך הרבה כדורים בקנה והכפר מסביב מתחיל להתעורר... כלבים נובחים... תמיד בסוף היה מישהו עם פלנלית על העיניים בג'יפ של המ"פ וחותכים משם.
גופות. ראיתי מלא גופות. ראיתי גולנצ'יק מגדוד 13 במחסום שביקש מזקן ערבי לעמוד על אבן. ככה. כי הוא איבד את זה. והסיור שלי עצר שם ושאל מה קרה ולמה, והוא אמר לנו ללכת להזדיין ושזה המחסום שלו והסיור שלי והגולנצ'יקים דפקו מכות אחד לשני מול הזקן שעמד על האבן ואני זוכר שחשבתי כמה לא נח ללכת מכות עם אפוד ונשק על הצוואר ושעדיף שכבר אוריד את הנשק אבל זה לא משהו שעושים. בסוף הגיע לשם סיור של מג"ב והם ירו באוויר וזה איפס את כולנו. אולי אני טועה. אולי גולני ירו באוויר וזה היה מחסום של השיריון והגולנצ'יקים סתם דפקו לנו ציוד בבסיס. לא זוכר בדיוק. כי שכחתי. כי אני לא רציתי לזכור את כל החרא הזה, הריח של הביוב בג'נין בחורף כשהוא עלה על גדותיו. הריח בתוך הבתים, בנגמ"שים...
אבל שנים ישנתי עם הסכין מתחת לכרית כי ידעתי שבכל רגע נתון משהו יכול לקרות לי.
כי אף אחד לא אמר לי אחרת. חזרה לשרשרת.
כשפגשתי את מיכל היא אמרה לי שבלילה אני חורק שיניים, אני עושה קולות מוזרים, צעקות... ואולי זה לא ממש חכם עכשיו שיש לנו ילדה להמשיך עם הסכין. אז שמתי את הסכין בארון.
גיליתי שבלילות הגופות, הריחות, הזקן על האבן, הסימטאות של הקסבא של שכם באים לבקר אותי
אני אולי לא רוצה לזכור אבל זה כנראה צריך לצאת.
זה המחיר שכל לוחם משלם.
מתישהו זה בא, זה יוצא, צריך מתישהו לדבר על זה גם אם זה לא כיף לשמוע.
ומי שלא היה שם, מי שצועק בוגדים, שמאלנים, משוגעים... מי שרץ "להגן על צהל", מי שמרגיש פטריוט כי הוא שם דגל ישראל על הפרצוף שלו בפייס – סתמו ת'פה.
רוצים להיות פטריוטים? להגן על המולדת? לכו לגולני, לכו לחי"ר, לשיריון, לכו לתת תחת 3 שנים עם נשק על הצוואר ורק אז נדבר.
ומי שהיה שם, מי ששם – ליבי איתכם.
הבן שלי משחק עכשיו עם חבר שלו בסלון, אני שומע אותו. ואם יש משהו שאני לא מאחל לו, שאני אעשה הכל כדי שלא יקרה לו, זה שהוא יעבור את מה שעברתי כשהייתי בן 18
לנהל את הסיכסוך????!!! זין. אני רוצה סוף לחרא הזה ושלא יספרו לי על פרטנר ושטויות כאלה.סוף. כמו שהיה בלבנון. חד צדדי. כן. זה אומר לצאת מהשטחים.
כן זה אומר להפסיק את השליטה שלנו על עם אחר, כן זה אומר לדבר על הדבר הזה שקוראים לו כיבוש.
כשהתגייסתי לצבא לא היה לי מושג מה זה, מה עושים שם. הייתי כולה שנה בארץ, בקושי דיברתי עברית. רציתי להיות טייס כמו כולם. בסוף הייתי צנחן. למה? לא יודע למה. רציתי אולי להוכיח לעצמי משהו, שאני יכול כמו כל הישראלים, שאני לא מוותר. לא וויתרתי – התנדבתי לכל חור, הייתי הראשון בכל משימה.
רעל קראו לזה. הייתי גאה שאני עושה משהו שמעט כל כך מוכנים לעשות.
במחזור שלי רק עוד בן אדם היה כמוני לוחם. כולם פרשו נפלו עפו ויתרו נעלמו
אני גם רציתי מלא פעמים לוותר, ללכת. בסוף נשארתי בעיקר בגלל החבר'ה. אחוות לוחמים. אף אחד לא יכול להבין את זה. יש משפטים אצל לוחמים: אחד מהם זה: זר לא יבין זאת.
אחד אחר: פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים.
השירות של לוחם הוא כזה: מסלול, קורס מכי"ם, קו, אימון, קו, אימון, קו...
בפועל, היום הראשון של השירות היה כבר קו...בהמשך הקו היה בלבנון האימונים היו שטחים.
אף ילד בן 18 לא מוכן לדבר הזה שקוראים לו צבא בקרבי....כמויות החרא שאתה נחשף אליהן כל כך בלתי אפשרית שאתה לא מצליח לעבד אותן. אז אתה מדחיק.
יום אחד ברמאללה ראיתי 2 פלסטינאים תולים אישה על רקע כבוד המשפחה. 2 גברים תלו את בת דודה שלהם כי היא סרבה להתחתן עם מישהו. ראיתי קצין שיריון בגודל של סוס עם קסדה פיצפונת על הראש מרים באוויר דרך הצוואר ילד פלסטינאי בן 6 כי הוא "רצה לוודא שהוא דובר אמת". היה את היום שיובל קיבל בלוק על הראש בקסבה של שכם, הוריד את האפוד והתחיל לרוץ לכיוון ההמון תוך כדי שהוא צועק "אני הולך לזיין אתכם" ואנחנו אחריו מנסים לתפוס אותו תוך כדי ירי כדורי גומי. מעצרים בלילות שבאים לבית, מעירים את כולם, מחפשים את עזיז, אבל הוא לא בבית... ילדים קטנים באמצע הסלון בוכים, נשים מחזיקות את הילדים, איש המום כי 3 בבוקר והוא לא ממש מבין מה החוקר של השב"כ רוצה...
ולחץ...מה אם פתאום האישה תזרוק רימון? מה אם לילד יש אקדח? אולי הדלת של השירותים ממולכדת? אולי האיש לא באמת כזה תמים ועוד שניייה הוא צועק אללה הוא אכבר ומתפוצץ עלינו. לחץ, מתח, פחד, כולם עם אצבע על ההדק. כל כך הרבה כדורים בקנה והכפר מסביב מתחיל להתעורר... כלבים נובחים... תמיד בסוף היה מישהו עם פלנלית על העיניים בג'יפ של המ"פ וחותכים משם.
גופות. ראיתי מלא גופות. ראיתי גולנצ'יק מגדוד 13 במחסום שביקש מזקן ערבי לעמוד על אבן. ככה. כי הוא איבד את זה. והסיור שלי עצר שם ושאל מה קרה ולמה, והוא אמר לנו ללכת להזדיין ושזה המחסום שלו והסיור שלי והגולנצ'יקים דפקו מכות אחד לשני מול הזקן שעמד על האבן ואני זוכר שחשבתי כמה לא נח ללכת מכות עם אפוד ונשק על הצוואר ושעדיף שכבר אוריד את הנשק אבל זה לא משהו שעושים. בסוף הגיע לשם סיור של מג"ב והם ירו באוויר וזה איפס את כולנו. אולי אני טועה. אולי גולני ירו באוויר וזה היה מחסום של השיריון והגולנצ'יקים סתם דפקו לנו ציוד בבסיס. לא זוכר בדיוק. כי שכחתי. כי אני לא רציתי לזכור את כל החרא הזה, הריח של הביוב בג'נין בחורף כשהוא עלה על גדותיו. הריח בתוך הבתים, בנגמ"שים...
אבל שנים ישנתי עם הסכין מתחת לכרית כי ידעתי שבכל רגע נתון משהו יכול לקרות לי.
כי אף אחד לא אמר לי אחרת. חזרה לשרשרת.
כשפגשתי את מיכל היא אמרה לי שבלילה אני חורק שיניים, אני עושה קולות מוזרים, צעקות... ואולי זה לא ממש חכם עכשיו שיש לנו ילדה להמשיך עם הסכין. אז שמתי את הסכין בארון.
גיליתי שבלילות הגופות, הריחות, הזקן על האבן, הסימטאות של הקסבא של שכם באים לבקר אותי
אני אולי לא רוצה לזכור אבל זה כנראה צריך לצאת.
זה המחיר שכל לוחם משלם.
מתישהו זה בא, זה יוצא, צריך מתישהו לדבר על זה גם אם זה לא כיף לשמוע.
ומי שלא היה שם, מי שצועק בוגדים, שמאלנים, משוגעים... מי שרץ "להגן על צהל", מי שמרגיש פטריוט כי הוא שם דגל ישראל על הפרצוף שלו בפייס – סתמו ת'פה.
רוצים להיות פטריוטים? להגן על המולדת? לכו לגולני, לכו לחי"ר, לשיריון, לכו לתת תחת 3 שנים עם נשק על הצוואר ורק אז נדבר.
ומי שהיה שם, מי ששם – ליבי איתכם.
הבן שלי משחק עכשיו עם חבר שלו בסלון, אני שומע אותו. ואם יש משהו שאני לא מאחל לו, שאני אעשה הכל כדי שלא יקרה לו, זה שהוא יעבור את מה שעברתי כשהייתי בן 18
לנהל את הסיכסוך????!!! זין. אני רוצה סוף לחרא הזה ושלא יספרו לי על פרטנר ושטויות כאלה.סוף. כמו שהיה בלבנון. חד צדדי. כן. זה אומר לצאת מהשטחים.
כן זה אומר להפסיק את השליטה שלנו על עם אחר, כן זה אומר לדבר על הדבר הזה שקוראים לו כיבוש.
ולכל טמבל שרוצה להקליד "בוגד", "עוכר ישראל":
בוגד זה מי שדופק את הנכים, את החינוך, זה מי שמפרק את המדינה.
בוגד זה מי שמוכר אותנו לטייקונים
בוגד זה מי שצועק 'שריפה אחים שריפה' בזמן שכל ילד שלישי הוא עני, בזמן שיש חיילי צה"ל שאין להם מה לאכול.
בוגד זה מי שבונה לעצמו ארמון ושולח חיילים לעזה בנגמ"שים של שנות ה70.
בוגד זה כל אלו שהעלו לעצמם את המשכורת ל42,000 ש"ח בזמן שמערכת הרווחה קורסת, בזמן שניצולי שואה מחטטים לאוכל בפחים.
בוגד זה מי שדופק את הנכים, את החינוך, זה מי שמפרק את המדינה.
בוגד זה מי שמוכר אותנו לטייקונים
בוגד זה מי שצועק 'שריפה אחים שריפה' בזמן שכל ילד שלישי הוא עני, בזמן שיש חיילי צה"ל שאין להם מה לאכול.
בוגד זה מי שבונה לעצמו ארמון ושולח חיילים לעזה בנגמ"שים של שנות ה70.
בוגד זה כל אלו שהעלו לעצמם את המשכורת ל42,000 ש"ח בזמן שמערכת הרווחה קורסת, בזמן שניצולי שואה מחטטים לאוכל בפחים.
לילה טוב, ולכל חייל שעומד עכשיו בגשם שוכב בבוץ....כל הזין, אבל הפז"ם דופק
יום חמישי, 10 בדצמבר 2015
ילדים - מחשבון לחישוב סכום קצבת הילדים
לתשומת לבך,
- הזכאות לקצבת ילדים וסכום הקצבה ייקבעו רק על ידי פקיד תביעות של הביטוח הלאומי.
- המוסד רשאי לנכות מקצבת ילדים כל חוב שיש לאחד ההורים לביטוח הלאומי (עקב תשלום יתר בקצבת הילדים או בקצבאות אחרות או עקב אי תשלום דמי ביטוח).
לתשומת לבך, הזכאות לקצבת ילדים וסכום הקצבה ייקבעו רק על ידי פקיד תביעות של הביטוח הלאומי.
יום שני, 30 בנובמבר 2015
משרד הכלכלה: מצאנו חומר מסרטן במוצצי גומי – יש להחזירם לחנויות
מודעה מבהילה שפרסם משרד הכלכלה קוראת לציבור להחזיר לרשתות הפארם מוצצים גדולים צהובים מסוג Pure, לאחר שעלה חשד כי נמצא בהם חומר שעלול לגרום לסרטן. סופרפארם:…
YNET.CO.IL
יום שישי, 27 בנובמבר 2015
הדסה: אם ובתה ילדו באותו יום - חולקות חדר אחד
יום חמישי, 19 בנובמבר 2015
''חנן קאסל עם תסמונת דאון הוא מצטיין חטמ"ר עציון'' - 17 נובמבר 2014 ·
אליאל הילל - העמוד הרשמי
באיכותו ובמסירותו.
מזמן לא נתקלתי ביחס כל כך אכפתי, כנה ואמיתי"
.
בבקשה תעשו לייק לדף שאוהב ילדים עם תסמונת דאון וילדים אוטיסטים .............. ▲
בקשה מעומק ליבי הצטרפו לדף ▲ שמעלה מודעות למלאכים עם תסמונת דאון
מזמן לא נתקלתי ביחס כל כך אכפתי, כנה ואמיתי"
.
בבקשה תעשו לייק לדף שאוהב ילדים עם תסמונת דאון וילדים אוטיסטים .............. ▲
בקשה מעומק ליבי הצטרפו לדף ▲ שמעלה מודעות למלאכים עם תסמונת דאון
''חנן קאסל עם תסמונת דאון הוא מצטיין חטמ"ר עציון'' סמל ההבעה heart
.
זכה בתעודת הצטיינות על פעילותו באגף הלוגיסטיקי של החטיבה.
המפקד: ''חנן הוא יוצא דופן באיכותו ובמסירותו.
מזמן לא נתקלתי ביחס כל כך אכפתי, כנה ואמיתי"
.
זכה בתעודת הצטיינות על פעילותו באגף הלוגיסטיקי של החטיבה.
המפקד: ''חנן הוא יוצא דופן באיכותו ובמסירותו.
מזמן לא נתקלתי ביחס כל כך אכפתי, כנה ואמיתי"
יום חמישי, 5 בנובמבר 2015
מני אסייג - הבעלים המבורכים של החברה הקטנה הזו עוזרים לנו המון בשינוע חינמי של ציוד למשפחות נזקקות!!
הבעלים המבורכים של החברה הקטנה הזו עוזרים לנו המון בשינוע חינמי של ציוד למשפחות נזקקות!! אז אני מפרסם את החברה פה אצלי כי זה מגיע להם!!
Shalom Zizo
Shalom Zizo
יום שבת, 31 באוקטובר 2015
ארגון הבריאות העולמי: הובנו לא נכון - מותר לאכול בשר - YNET
ארגון הבריאות העולמי: הובנו לא נכון - מותר לאכול בשר
בעקבות הדו"ח שעשה סערה בעולם שקשר בין בשר מעובד לבין סרטן והביקורות שהוטחו בעקבותיו, מבהיר בסוף השבוע ארגון הבריאות העולמי כי לא המליץ להפסיק לצרוך בשר מעובד, אלא רק להפחית את הכמות. בארגון גם הבהירו כי מספר מקרי המוות מסרטן הקשור לבשר מעובד נמוך בהרבה מאלו הקשורים לזיהום אוויר או מעישון
ד"ר איתי גל
פורסם: 31.10.15 , 17:17
חדשות משמחות לקרניבורים - אפשר לחזור ולאכול בשר: בעקבות הדו"ח שהצביע על קשר בין סיכון מוגבר לסרטן לבין צריכת בשר אדום ובשר מעובד, והביקורות הרבות שהוטחו על הפרסום, צייץ ארגון הבריאות העולמי בטוויטר הבהרה לפיה לא התכוון להמליץ על הפסקת צריכת בשר אלא צמצום כמותו, וכי הסיכון לסרטן מצריכת בשר אינו דומה לזה של סיגריות.
ההשערה: הבשר מתפרק לכימיקלים מסרטנים
האזהרה של ארגון הבריאות העולמי שפורסמה השבוע, עוררה גלי ביקורת רבים. בדו"ח שפרסם הארגון, נקבע כי צריכת 50 גרם של בשר מעובד (כמו זה המצוי בנקניקיות, פסטרמה, שניצל מעובד או המבורגר) מגבירה את הסיכון ב-18% ללקות בסרטן. בדו"ח הוסיף הארגון (ולאחר מכן כאמור חזר בו) כי הסיכון מצריכת בשר כזה שווה לסיכון לסרטן מעישון סיגריות.
חומר זה מתפרק במעיים ויוצר כימיקלים הקרויים N-nitroso. אלה פוגמים בתאי המעיים, כך ששכבת המעי נדרשת להשתכפל וליצור יותר תאים כדי לרפא את עצמה. תהליך השכפול הזה של תאים, עלול לגרום לטעויות בחומר התורשתי DNA, מה שעלול לגרום לסרטן. בתוך כך, בישול של בשר בטמפרטורות גבוהות כמו על האש, עלול ליצור כימיקלים נוספים מסרטנים.
תאוריה אחרת שהועלתה, גורסת שהברזל בבשר האדום עשוי לשחק תפקיד ביצירת תאים סרטניים. סברה אחרת אומרת כי ייתכן ולאוכלוסיית החיידקים השוכנים במעיים, יש חלק בסיכון המוגבר לסרטן.
בעקבות הדו"ח, פרסם משרד הבריאות המלצות לציבור בהן הוא קורא להגביל את צריכת כמות הבשר המעובד, להחליף בשר זה לבשר ממקורות חלבון אחרים כמו עוף ודגים, ולצרוך חלבון פעמיים בשבוע ממקורות חלבון צמחיים
בעקבות הדו"ח: שאלות ותשובות
האם עלינו להפוך לצמחונים?
ד"ר איתי גל
ארגון הבריאות העולמי פרסם היום דו"ח הקובע כי בשר מעובד גורם לסרטן ממש כמו סיגריות ואסבסט. כיצד האזהרה אמורה להשפיע על התפריט שלנו? כל התשובות לשאלות המעניינות
כמו סויה וקטניות.
אוסטרליה וגרמניה בפאניקה
פרסום הדו"ח הלחיץ בעיקר את האוסטרלים, האומה שהוכתרה בתואר הלא מחמיא – שיאנית העולם בצריכת בשר: על פי הנתונים שפורסמו שם בסוף השבוע, אוסטרלי ממוצע צרך בשנת 2014 כ- 90.2 קילוגרמים של בשר בשנה. צריכת הבשר באוסטרליה גדלה ב-20 השנים האחרונות בעיקר בשל התיאבון המוגבר שלהם לצריכת עופות וחזירים.
עם פרסום הדו"ח, הזדעקו מומחים לרשתות הטלויזיה באוסטרליה, והרגיעו כי חרף ממצאי הדו"ח, אין סיבה להפסיק לצורך בשר, אלא רק למתן את כמות הצריכה של הבשר האדום המעובד.
גם מהנדס המזון (והבעלים של מסעדת נקניקיות) זאב טנא חושב שהסיכון מבשר מעובד הוא לא כל-כך גדול:
הירשם ל-
רשומות (Atom)