יוזמה פרטית: ילקוט לכל ילד
שיחה תמימה בארוחת ערב על משפחות נזקקות, הובילה את ליאת גולדשטיין ליזום מבצע ארצי לאיסוף תיקי בית ספר. בשבוע הבא המבצע יסתיים ב"פסטיבל כביסה" בשיתוף שכנים ומתנדבים, ומאות תיקים יועברו לילדים
ילקוט לכל ילד, נשמע כל כך פשוט והגיוני אך לא לכל הילדים בישראל. ליאת גולדשטיין החליטה לעשות הכול כדי לסייע למשפחות שאין באפשרותן לקנות ילקוט לבית ספר.
היא הפיצה ברשת ובעיקר בפייסבוק את העובדה שהיא אוספת תיקים, ובימים אלו כבר יש בביתה מאות תיקים שממתינים לכביסה ולאחר מכן עוברים לילדים.
"המשפט שחשבתי שלעולם לא אומר"
"הכול התחיל כשהכנתי לילדיי ארוחת ערב שגרתית ומזינה. חשתי תסכול גדול כשהם סרבו לגעת באוכל שטרחתי להכין ודרשו קורנפלקס מתוק במקומו", מספרת גולדשטיין. "בייאוש פלטתי את המשפט, ששנים רבות קודם לכן בהיותי בגילם בעצמי נשבעתי שלעולם לא אומר - אתם יודעים שיש ילדים שאין להם בבית אוכל מזין כזה?"
"הילדים, לא הבינו מה אני רוצה מהם. הם ענו לי - 'מה אין להם, עגבניה?'. כך התפתחה שיחה כשכל ילד מעלה אפשרויות לגבי המחסור בבתים אחרים - אוכל, דובי וגם תיק".
- איך משיחה תמימה בארוחה זה התפתח ליוזמה מעשית?
"זמן קצר לאחר מכן ילדיי כבר ישנו במיטותיהם, אבל אני טרם נרגעתי מהשיחה שהתנהלה בינינו קודם. החלטתי להרים טלפון לחברה שעבדה עם אוכלוסייה של ילדים בסיכון כדי להירגע. הרי לא ייתכן שבישראל של שנות ה-2000 חיים ילדים שהולכים לבית ספר עם שקית. 'את כנראה לא יודעת עד כמה המצב חמור', היא אמרה לי.
"במשך מספר ימים הסתובבתי נסערת כתוצאה מהשיחה עם חברתי, אבל אז זה היכה בי והבנתי מה בדיוק עלי לעשות. התחביב שלי באותם ימים היה לנהל את ה"בייבי" שלי, אמאבא, שהתחיל כבלוג לאמהות כמוני. אז למה שלא אגייס את קהל ההורים למען מטרה חשובה וראויה באמת?" וכך נולד מבצע גיוס ציוד לימודי לילדים מעוטי יכולת".
- איך זה עובד?
"הרעיון במיזם הוא פשוט: משפחות רבות מחליפות ילקוט בסוף שנת לימודים באחד חדש. את הילקוט הישן בדרך כלל מאחסנים או זורקים, אז למה בעצם לא להעביר את הילקוט לילדים הזקוקים לכך? כמובן, שרק אם הילקוט הישן במצב טוב מאד אדאג להעבירו הלאה.
"לעולם לא אתן לילד ילקוט שלא הייתי מעוניינת שילדיי שלי ילכו איתו. בנוסף לילקוטים, לשמחתי אנשים טובים תורמים גם ציוד לימודי כמו עפרונות, מחקים, מספריים, סרגלים ועוד. כל מה שיכול לשמח ילד ביום הראשון של שנת הלימודים".
- איך את אוספת את הילקוטים?
"זו שנה חמישית שהמייזם קיים. בתחילה נסעתי עם הרכב הפרטי שלי כדי לאסוף את התיקים מכל הורה שרצה לתרום. ניצלתי את המבצע כדי לטייל עם הילדים בחופש הגדול - וכמה שאנחנו טיילנו באותה שנה.
"קניתי מפה גדולה של ארץ ישראל וכל יום יצאנו לדרך כשאנחנו מסמנים על המפה איפה היינו. זה אמנם היה קשה, אבל כיוון שראיתי בזה שילוב של חינוך לערכים ולנתינה עם זמן איכות שלי ושל הילדים - אז בעצם מהרגע שהמבצע התחיל להתגלגל לא הייתה דרך לעצור בעדו".
"כיום קיים מערך של מתנדבים בכל הארץ ונקודות איסוף לילקוטים שנתרמים ומועברים לחצר ביתי. מספר חברות כבר מכירות את המיזם ומדי קיץ אוספות ילקוטים וציוד מעובדיהן, נוסף על אנשים פרטיים רבים וטובים התורמים בשמחה הן ילקוטים והן ציוד לימודי. אני מצויה בקשר מתמיד עם גורמי רווחה ועמותות המכירים את המשפחות הנזקקות ויכולים לסייע בחלוקת התיקים ולוודא שאלו אכן יגיעו למקום הנכון ולמי שזקוק להם באמת.
- ספרי על "פסטיבל הכביסה"
"בכל קיץ, באמצע אוגוסט, מגיעים כל הילקוטים שנאספו לחצר ביתי והמבצע מסתיים בפסטיבל כביסה חגיגי, בו אנחנו ממיינים את כל הילקוטים, מנקים ומכבסים אותם.
בנוסף, אנחנו מכינים ערכות מהציוד הלימודי שהצטבר, ודואגים שהילדים יקבלו נוסף על הילקוטים גם הפתעה נעימה כך שיהיו מלאי גאווה ושמחה כבר ביומם הראשון בבית ספר.
"פסטיבל הכביסה הזה נערך מדי שנה בשיתוף הילדים, השכנים והמתנדבים הרבים שעוזרים במיזם במהלך כל הקיץ כולו, וכבר כמה שנים שהוא מהווה עבורי את היום הכי מספק ומרגש בשנה".
