מאת: יעקב
דרורי, עמוס פינס,צבי פיקסמן
המכון לשיקום חולי לב המרכז הרפואי שיבא, תל
השומר.
מחלקה פנימית ט' בית חולים איכילוב.
פעילות גופנית- היבטים נפשיים
סקרים אפידמיולוגיים מראים כי פעילות גופנית קשורה בסיכון מופחת להתפתחות
מחלת לב כלילית.קיימת הסכמה רחבה ביחס להשפעות הפיזיולוגיות אשר ניתנות להערכה
כמותית. לעומת זאת קיימת אי בהירות ביחס להשלכות הנפשיות שהן קשות למדידה. הסקירה
שלפנינו מתארת היבטים שונים של תפקוד נפשי הקשורים בפעילות גופנית.
¨
השפעות על מצב הרוח
אנשים העוסקים בפעילות גופנית
מדווחים על הרגשה כללית טובה יותר. הם מדווחים
על הפחתה בדיכאון, חרדה כעסים, אבל אין אפשרות לבדוק קשר סיבתי בין המצבים
הנפשיים שתוארו לפעילות גופנית. טרם נמצא בסיס מדעי מוצק לקיום קשר סיבתי בין
המשתנים שתוארו.ואולם כאשר נבדקה השפעת פעילות גופנית על הדימוי העצמי נמצא קשר בעיקר באוכלוסיות בעלות פגיעות נפשית אך גם
באוכלוסיה בריאה . המחקרים האחרונים מראים השפעה חיובית בולטת של הפעילות הגופנית
על מצבם הנפשי של אנשים הלוקים בדיכאון או חשופים לרמות גבוהות של דחק (סטרס).
אולם השוני בין התגובות של הפרטים הנבדקים היה גדול ,לכן התמקד המחקר בשנים
האחרונות בחיפוש אחר משתנים מתווכים- אלה הם משאבי התמודדות שיש לכל פרט
ברמה שונה.
האוכלוסיות שנבדקו במחקר:
- מנהלים ברמה גבוהה של דחק.
- צעירות בגיל ההתבגרות.
- סטודנטים שחוו ארועים שליליים רבים
אצל כולם הפחית אימון גופני אארובי
את חומרת הדכאון ואת משכו. התוצאות הטובות ביותר התקבלו אצל נבדקים שהיו ברמת
דכאון גבוהה בתחילת הפעילות.
¨
השפעת אימון גופני בחולים
דיכאוניים.
במקרי
דיכאון בדרגת חומרה קלה עד מתונה מפחית מאמץ אארובי את רמת הדכאון בצורה יעילה
יותר מטיפול באינבו או מאי טיפול, אולם ההטבה הנצפית דומה לזו המתקבלת בשיטות
טיפול אחרות כמו פסיכוטרפיה פרטנית או קבוצתית, הרפייה או מדיטציה.
למאמץ
האארובי היתה חשיבות בשיפור אצל גברים אך לא אצל נשים.
השפעה על התפקוד הקוגניטיבי
הערכת
התיפקודים הקוגנטיביים נעשית בעזרת מבחנים נוירופסיכולוגיים מוכרים
התהליכים
הקוגניטיביים הנבדקים כוללים-
o יכולת
פתרון בעיות.
o זכרון
לטווח קצר.
o מהירות
פסיכומוטורית
o בדיקת
זמן תגובה לקול או למראה.
o דרך
הבדיקה- השפעה מידית נבדקת לפני ואחרי ביצוע מאמץ גופני חד פעמי.
o השפעה
כרונית, לאורך זמן מוערכת לפני התחלת
האימון המשתרע עלל 8-12 שבועות ובסופו.
התוצאות
לא היו חד משמעיות.
בחלק
מהתוצאות התברר כי מאמץ אארובי משפר את היכולת הקוגניטיבית בזמן ולאחר הפעילות
ומקצר את זמן התגובה.
בחלק
אחר התקבל שהמאמץ הגופני משפיע לרעה על התפקוד השכלי.
מסקנה:
אין עדיין עדות מדעית ברורה המראה קשר בין פעילות גופנית לתהליכים קוגניטיביים.
הסברים
לתוצאות
-
פעילות גופנית מביאה בהתחלה לשיפור
בתהליכים החשיבתיים כתוצאה מעירור מערכת העצבים אך מאמץ קשה מדי או ממושך עלול
לבטל את ההשפעה הטובה עקב עייפות השרירים..
-
המאמץ לכשעצמו אינו משפיע על
התפקוד הקוגניטיבי השוני בתוצאות נובע מהמוטיבציה
ההתחלתית של הנבדקים , בעלי כשר גופני לעומת בלתי פעילים.
בשנים האחרונות גבר הענין
בהשפעת פעילות גופנית על תיפקוד קוגניטיבי של קשישים וגם כאן המחקרים אינם אחידים.
השפעה
על התגובתיות הפסיכופיסיולוגית
בדיקת
התגובה נעשית מדידה של תגובות
קארדיווואסקולריות ונירו הומורליות לגירויים מעבדתיים סטנדרטיים הכוללים משימות
שכליות וגופניות. תגובתיות מוגברת של המערכת העצבית הסימפאתטית לגירויים הללו נחשבת כגורם
סיכון להתפתחות מחלת לב כלילית.
-
בעלי כושר גופני טוב מגיבים
בשינויים פחותים של המערכת הקרדיוואסקולארית.
-
בעלי כושר גופני טוב מעלים פחות את
לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי בתגובה למאמץ גופני.
-
בעלי כושר גופני טוב מעלים פחות את
הדופק במאמץ גופני.
-
בעלי כשר גופני טוב מגלים התאוששות
מהירה יותר של הדופק בתגובה לחשיפה לדחק פסיכולוגי.
-
הסוקרים מדווחים גם על תוצאות
הפוכות לאלו שצוינו. יתכן שהשונות בין הנבדקים אינה מאפשרת קבלת מסקנה או ששיטות הבדיקה היו מאוד שונות.
ההשפעה הנפשית של תוכניות אימון גופני לחולי לב כליליים.
באופן כללי ניתן לקבוע כי מרבית המחקרים לא הצליחו להוכיח
שיפור משמעותי בתפקוד הנפשי בעקבות האימון הגופני. בניסיון להסביר העדר השפעה
משמעותית של האימון הגופני על המצב הנפשי במרבית
עבודות המחקר שפורסמו עד כה הועלתה המחשבה כי הדבר נובע בחלקו מכך שמרבית
חולי הלב לא הראו הפרעה נפשית בולטת מלכתחילה.
מנגנוני השפעה משוערים
מניחים
כי מופעלים מנגנונים פיסיולוגיים ופסיכולוגיים
מנגנונים
פיסיולוגיים:
-
פעילות גופנית מעלה רמת
אנדומורפינים – חומרים המשפרים את מצב הרוח.
-
חומרים מונואמינים מווסתים הפרשת נוראפינפרין
המשפיעים על המצב הנפשי.
-
הפחתת העירור העצבי אוטונומי
המתבטאת בתגובתיות קארדיוואסקולארית מופחתת לדחק.
מנגנונים פסיכולוגיים:
-
הגברת תחושת השליטה.
-
שיפור הדימוי העצמי, דבר זה גורם
להגברת ההערכה לחיים.
-
הסחת הדעת ממצב הדחק הנפשי.
-
צורה של מדיטציה.
-
משמעות חברתית חיובית , הפעילות
הגופנית נתפסת במערב כעיסוק חיובי וזוכה להערכה.
לסיכום
קיימות עדויות להשפעה חיובית של
פעילות גופנית על המצב הנפשי בעיקר אצל אנשים הלוקים בדכאון או חשופים לרמה גבוהה
של דחק. ההשלכה המעשית עשויה להיות הרחבת השימוש באימון גופני כאיסטרטגיה לשיפור
יכולתן של הפרט לעמוד במצבי דחק.
שאלות
1.מדוע לדעתך קשה לבדוק קשר סיבתי
בין פעילות גופנית למצב נפשי?
2. מהי פעילות גופנית אארובית
לעומת פעילות גופנית אנאירובית?
3.מדוע חשבו החוקרים שפעילות
גופנית משפיעה על תהליכים קוגניטיביים? האם תוכל לתת דוגמה לענין הנדון?
4.בחר אחד ממנגנוני ההשפעה
המתוארים ובדוק את מסלול ההשפעה של החומר במערכת העצבים.
